electric.org.il

מאמרים אחרונים

קישורים
- אנרגיה תרמו-סולארית
- מרוויחים כסף מחשמל סולארי
- חוק החשמל החדש
- מהי הנדסת סביבה?
- השוואת טכנולוגיות סולאריות
- שימוש בביו דלק בישראל
- חשמל סולארי בבסיסי צה"ל?


לרכב על השמש לחלל - חשמל סולארי במאדים

החיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופית כאן על כדור הארץ מובנים לנו היטב. השימוש באנרגיה סולארית להפקת חשמל נראה לנו פתרון הגיוני הצובר תאוצה של ממש בעשור האחרון.

אבל אנרגיה סולארית בחלל? מדוע ולשם מה?

ובכן, גם מדעני חלל מבינים את מה שכולנו הבנו כבר מזמן. משאבי הנפט של כדור הארץ הולכים ונעלמים. על מנת להעביר את המדע לשלב הבא באבולוציה עליו לחפש מקורות אנרגיה חלופיים.

אנרגיית השמש משפיעה על כדור הארץ אך גם על מערכת השמש בכללותה, מדוע לא להשתמש בה גם לחקר החלל.

בטווח הארוך, שימוש באנרגיה סולארית בחלליות ולווינים יהיה חסכוני ויעיל מבחינה מדעית. חללית נעה בעזרת רקטות הגורמות להאצה. רקטות אלה פועלות על דלק. נסו לדמיין איזו כמות של דלק צורכת חללית אחת ולכמה זיהום היא גורמת.

שימוש של חשמל סולארי הוא חסכוני מפני שאין צורך בדלק ויעיל יותר מפני שניתן להעמיס על החללית ציוד חשוב ומדעי במקום מיכלי הדלק האימתניים.

בנוסף, הפקת אנרגיה מהשמש היא יעילה מכיוון שהשמש אינה מתכלה וניתן לשגר את החללית לתקופות ארוכות יותר. נשמע לכם כמו מדע בדיוני? ובכן, ממש לא.

המונולוג של איקרוס

בחודש מאי של שנת 2010 שוגרה חללית מחקר יפנית בשם איקרוס לחלל. חללית זו נשאה עמה מפרש שמש שפועל בכוחה של אנרגיה סולארית ומניע את החללית אל יעדה – האטמוספירה של וונוס (כוכב נוגה).

המפרש הרבוע משתמש בקרינה מהשמש על מנת לייצר אנרגיה ותנועה. באופן טבעי, תנועתה של האיקרוס תהיה כלפי הקרינה, כלומר התרחקות ממערכת השמש.

החללית אינה מאויישת בבני אדם ואינה גדולה. עדיין, מפרש השמש נדרש להיות בעל שטח פנים עצום על מנת לגרום לתנועה ממשית. המפרש של איקרוס הוא ריבוע כאשר אורך כל צלע הוא 14 מטר.

למרות ההצלחה הכבירה, שימוש נפוץ במפרש שמש עדיין אינו בגדר האפשר. בראש ובראשונה, המדענים צריכים למצוא חומר קל יותר ממנו ניתן להכין את קולטים סולאריים ולמצוא דרך לפרוש את היריעה בחלל.

זכרו, בחללית גדולה המפרש יצטרך להיות בקוטר של קילומטרים. יחד עם זאת, המדענים מבטיחים כי הפיתוח בעיצומו.

פיניקס – כמו עוף החול

החללית פיניקס שוגרה למאדים והצליחה לנחות עליו לאחר 30 שנים של נסיונות עקרים. לאחר הנחיתה, החללית שהתה על הקרקע עד לסיום עונת הקיץ במאדים שהיא כפול מעונת הקיץ בכדור הארץ.

היכולת של הפיניקס לשמור על התנעה והפעלה של המכשירים המחקריים נעשתה בזכות פאנלים סולאריים, אשר ניצלו את השמש החזקה במאדים כדי לספק אנרגיה לכל החללית.

פיניקס עזרה למדענים להבין את הרכבו הגאולוגי של מאדים והנתונים נבדקים ונחקרים כל הזמן. כיום, החללית פיניקס אינה בשימוש יותר, היא "מתה" מקור ברגע שאנרגיית השמש אזלה.

העתיד, כך נראה, שייך לחלל. מדענים מדברים על הפקת אנרגייה סולארית לכדור הארץ בעזרת לווינים ומפרשים ומציינים כי בחלל אין "שטח" ואין צורך לשעבד אדמות לטובת פרוייקטים סולאריים.

מדע בדיוני? כבר לא כל כך...