ועידת קופנהגן לאקלים - תוצאות ומסקנות

נציגים מ- 190 מדינות נאספו כדי לדון בדרכים להפחתת גזי החממה, ולנסח תכנית אכיפה למספר יעדים שהציב נשיא ארה"ב, ברק אובאמה. היו שהגדירו את הכנס כחשוב ביותר מאז סיום מלחמת העולם השניה.

למרות שמארגני הועידה התקעשו לבשר שהכנס לא הסתיים בכישלון, לא הושגו הסכמים עם המדינות הבלתי-מפותחות, ובעיתונות העולמית פורסמו תמונות של נציגי סין, צרפת ומדינות נוספות ישנים על כיסאותיהם.

ועידת קופנהאגן - המשך ישיר להסכם קיוטו

מוקד הדיונים בקופנהגן עסק בניסיון לאשרר הסכם גלובלי חדש, שימשיך את הסכם קיוטו שנחתם ב- 1999 ותוקפו יסתיים ב- 2012.

על פי אמנת קיוטו חויבו החותמות על האמנה להפחית את פליטות גזי החממה ב- 5% תוך חמש שנים. המדינות נדרשו להפחית בפליטת גזי הפחמן הדו-חמצני, מתאן וחנקן דו-חמצני. נראה שהדרך האולטימטיבית לעשות כן היא לעבור לשימוש בחשמל ירוק.

גם ישראל חתמה על פרוטוקול קיוטו, שאושר על ידי ממשלת ישראל, ומוגדרת באמנה כמדינה מתפתחת. לכן לא חלות עליה הגבלות לעניין פליטת גזי חממה.

עם זאת, השוואת פליטות פחמן דו-חמצני בין ישראל למדינות אחרות מראה כי ישראל נמצאת ברמה אחת עם המדינות המפותחות.

אם ייושם פרוטוקול קיוטו בהצלחה, צופה האו"ם ירידה של פחות מחצי מעלת צלזיוס בטמפרטורה הגלובלית עד שנת 2050.

עיקר המחלוקת

עיקר המחלוקת עמדה בין המדינות המפותחות, ובראשן ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן ואוסטרליה, לבין המדינות המוגדרות כמתפתחות – סין, הודו וברזיל.

מדובר בשלוש מדינות המוגדרות אמנם כמתפתחות, אולם הן כלכלות מתועשות בצמיחה, שפולטות כמות גדולה של גזי חממה, ויתרמו חלק נכבד להתחממות משום שהתעשייה, התחבורה ואמצעי ייצור החשמל שלהן מיושנים.

מדינות כגון קובה, סודאן, בוליביה וונצואלה העבירו ביקורת קשה. הן טוענות כי אין בו הגדרה ליעדים מפורשים., ועוד כי ארה"ב מנסה לכפות את ההסכם על שאר העולם.

שיעורי הפחתת הפליטות והמימון הדרוש לכך, עומדים בלב המחלוקת.

המדינות המתפתחות טוענות כי אין להן את הכסף לשנות את תשתית התעשייה המיושנת שלהן, ואם ייאלצו להגביל את פליטות גזי החממה, הצמיחה הכלכלית שלהן תיפגע.

בנוסף טענו כי אורח החיים במדינותיהם נמוך מזה שבמדינות העשירות, ולפיכך הן אלו הצריכות להיות הראשונות שמפחיתות את פליטת גזי החממה באופן משמעותי.

סיכום ומסקנות

בתום הועידה אמר מזכיר האו"ם באן קי מון, כי לבסוף נחתמה עסקה. "ועידת קופנהגן אולי לא הייתה כל מה שכולם קיוו לו, אך זו התחלה חשובה".

מספר מדינות כבר ביקרו את ההסכם ואמרו כי הוא לא מספק וכי הן לא מתכוונות לקבלו. ונצואלה, בוליביה, קובה וניקרגווה מתחו ביקורת חריפה על הדו"ח וטענו כי הוא גובש מחדרי חדרים באופן לא הוגן.

ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, הביע אכזבה ואמר כי הצעד הבא הוא להפוך את החלטות הועידה למחייבות משפטית. הסכם ה"פרווה" שהושג, הוגדר כהצהרת כוונות והסכמה רחבה שצריך להתמודד בהקדם עם משבר האקלים.

במסגרת ההבנות הוחלט כי ארה"ב יחד עם המדינות העשירות יעבירו 100 מיליארד דולר בשנה למדינות העניות עד 2020. יש לציין כי הוסרה מהנוסח הסופי  הדרישה לצמצם את פליטת גזי החממה בחצי (עד לסוף שנת 2050).

תוקם קרן Copenhagen Green Climate Fund למימון פעולות אדפטציה ופיתוח טכנולוגיות ובניית יכולת במדינות המתפתחות.

ביטויים מעורפלים כמו "בדיקה והערכה", "ייעוץ ופרשנות בינלאומיים", "דיווחים לאומיים" ו"הכרה בצורך לעשות מאמץ" מככבים במסקנות הדו"ח. במסמך אין התייחסות לענישה כנגד מדינות שייחרגו מפליטות גזי חממה.

ומה איתנו?

באשר לישראל, כדאי לקוות שהקמת תחנת הכוח הפחמית החדשה באשקלון, לא תעלה בעשן את הבטחת נשיא המדינה שמעון פרס בועידה, כי "ישראל תעשה כמיטב יכולתה כדי להפחית 20% מהפליטות המקומיות".

גם במדינת ישראל יודעים להסיק מסקנות. קראו על אנרגיה סולארית בכנסת

קראו על כנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת!