למה (כמעט) כלום לא זז בישראל?

התחממות כדור הארץ היא עובדה מדאיגה ונובעת מעלייה קבועה בריכוז גזי החממה. מדינות העולם שנערכו להתמודד עם התופעה איתרו והגדירו את הגורמים התורמים להתחממות ופעלו במקביל ובשיתוף פעולה בינלאומי לצמצום פליטת גזי החממה.

ענף הבנייה סומן בין שאר הגורמים, כיעד ראוי להתעיילות בצריכת אנרגיה, באמצעות פיתוח מוצרים ושיטות בנייה המתחשבים בסביבה וידידותיים כלפיה. היחס הידידותי והמתחשב נצבע בירוק והפך לצבע אוניברסלי המזוהה עם המגמה הכלל עולמית להפחית את פליטת הגזים.

מומחים ויודעי דבר בתחום הבנייה הירוקה מצאו כי יש בה לתרום רבות, לחיסכון במים, למיחזור פסולת, לתרומה לבריאות הציבור ולניצול יעיל של משאבי הטבע בעלויות נמוכות הכרוכות בתפעול המבנים הירוקים, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות ומתקדמות.

היתרונות הגלומים בשיטות בנייה ירוקה הובילו את ממשלת ישראל לקבל החלטה בשנת 2003 להכין תוכנית פיתוח מיוחדת המשלבת את עקרונות הבנייה הירוקה בחוק התכנון והבנייה. הממשלה הסמיכה את המשרדים הנוגעים, הפנים והשיכון, לפעול לביצוע ההחלטה במסגרת הבנייה הציבורית, מה קרה עם ההחלטה? עד כמה קודמה והתרחבה הבנייה הירוקה?

קיראו: התקן הישראלי לבניה ירוקה

החלטות ממשלה זה טוב אבל מה תכלס?

כ-7 שנים לאחר קבלת ההחלטה נדרש מבקר המדינה לבדיקת יישומה. הבדיקה נערכה במשך כשנה וחצי בכל המשרדים שנדרשו לקחת חלק בביצועה והעלתה את ממצאיה ומסקנותיה.

לפי דוח הביקורת, שני המשרדים, הפנים והשיכון, המופקדים גם על המתרחש בענף הבנייה לא פעלו כנדרש, לפחות עד למועד עריכת הביקורת, כדי לקדם את ביצועה החלטתה הממשלה.

בענף מורכב כמו ענף הבנייה, הנדרש להתמודד עם בנייה ירוקה על כל חדשנותה, מתבקש שיתוף פעולה בין משרדי ומעורבות פעילה של המגזר העסקי והפרטי.

מה שהתבקש לא התבצע. בניגוד להמלצת ארגון הOECD - Organization for Economic Cooperation & Development – המאגד את המדינות המתקדמות בעולם שמנהלות כלכלת שוק חופשי, לא נקבעה מדיניות סביבתית לאומית מקיפה כמעטפת תומכת ומנחה לקידום היוזמה וביצוע החלטת הממשלה.

לפי המבקר, המשרד היחיד שפעל נמרצות לקידום וביצוע ההחלטה היה המשרד להגנת הסביבה. המשרד השתתף במימון הכנת תו תקן ישראלי 5281 על ידי מכון התקנים. תו התקן לבנייה ירוקה שאושר בספטמבר 2005 הינו תקן וולונטרי שאיננו מחייב, ומכאן ככל הנראה, נובעת חולשתו וההתייחסות אליו.

הגורמים הנוגעים לא פעלו בתיאום ובשיתוף פעולה נדרש לניסוחו והכנתו. ההנחיות שנקבעו בתקן לא עלו בקנה אחד עם עמדות חלק ממשרדי הממשלה הרלבנטיים. כל משרד משך לכיוון המשרת את צרכיו ולכן לא התקבלה הנחייה אחת מחייבת על בסיס מדיניות מוגדרת, הקובעת לרשויות ולמשרדי הממשלה כיצד לפעול.

רשויות מקומיות שביקשו לקדם את היוזמה לבנייה ירוקה ולא להמתין עד שמשרדי הממשלה יתעוררו ויפעלו, חייבו קבלנים בתחום שיפוטם לבנות לפי התקן 5281. ראשי הרשויות לא היו ערים לביקורת של משרדי הממשלה על תקן זה ושהוא עתיד להשתנות מהותית.

המבקר קובע בצער, כי עד למועד סיום הביקורת, הממשלה לא השכילה לנצל את כוח הקנייה שלה בשוק הבנייה כדי להטמיע סטנדרטים חדשים של בנייה ירוקה. גם מכון התקנים לא יוצא טוב משבט ביקורתו של המבקר. המכון לא שיתף משרדי ממשלה מרכזיים ביישום התקן. הוא בחר להתקשר עם עמותה, שאמורה לבצע את הבדיקות אך לא פיקח כנדרש על פעילותה. חברי העמותה נמצאו בניגוד עניינים מובהק בעודם קובעים מי זכאי לקבל תקן לבנייה ירוקה או לא, לפי מידת הקרבה והאינטרס של העמותה וחבריה לבניין המדובר. 

העמותה: "אדם טבע ודין" העוסקת באיכות הסביבה והגנתה, תומכת כמובן בקידום הבנייה הירוקה ובהטמעת התכנון הסביבתי הירוק. עם זאת, לפי בדיקותיה הדרך למימוש התוכניות והיעדים רצופה מכשולים וחסמים.  ואלו העיקריים שבהם:

• גורמי התכנון טרם הטמיעו את העקרונות לבנייה ירוקה לשיפור איכות החיים וחיסכון במשאבים ואנרגיה.
   
• הממשלה לא השכילה להקים רשות ממלכתית שתוביל את הבנייה הירוקה ותנחה את הרשויות המקומיות והקבלנים כיצד לפעול.
   
• אין חובה בחוק התכנון והבנייה לבנות לפי עקרונות ותקנים של בנייה ירוקה.
   
• בהעדר תקן בנייה מחייב, מתקשה מערכת התכנון הממשלתית והפרטית לפעול לקידום הבנייה הירוקה.
   
• חוק התכנון והבנייה לא מתייחס לבנייה הירוקה.
   
• מחסור מקומי במוצרים ירוקים וממוחזרים שניתן לעשות בהם שימוש לצורכי הבנייה הירוקה, דבר שמצריך יבוא המוצרים שגם מייקר את המוצר הסופי.
   
• הממשלה לא הקימה מבני ציבור על בסיס עקרונות הבנייה הירוקה על מנת שישמשו מודל לחיקוי ובסיס נתונים מקצועי, שיש בו לסייע לאחרים המעוניינים. 
   
• לציבור ומקבלי ההחלטות יש מידע מועט אודות עקרונות הבנייה הירוקה. במצב זה אין להם את הדחף לפעול להאצתה ומימושה.

היכן יש בנייה ירוקה בישראל?

חרף הביקורת והניתוחים המלומדים אודות החסמים והקשיים המונעים האצת הבנייה הירוקה, מתברר, שיש גם בתוצאות בשטח. הן לא רבות אך עשויות לבשר טובות לבאות. במסמך שכתבה עידית הוד, פעילה ברשת החברתית לקיימות בישראל – greenchange.co.il מצאנו כי עיריית רעננה, אימצה את התקן 5281 לבנייה ירוקה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה תוכנית בניין עיר (תב"ע) לבנייה ירוקה.

למימוש התוכניות הירוקות החליטה העירייה לעודד יזמים לבנות לפי תקן ירוק באמצעות מתן תמריצים כדוגמת: תוספות לזכויות בנייה לבתים צמודי קרקע, בנייה רוויה והגדלת שטחי המגרשים. 

חברת אינטל ישראל לפי אותו מסמך, הקימה במרכז המדע בחיפה 'בניין ירוק' ראשון של אינטל בעולם ובישראל. הבניין הוקם מחומרים ידידותיים לסביבה. במהלך הבנייה הוקמו תשתיות להפרדה ומחזור פסולת, נלקחה בחשבון כניסה של תאורה טבעית, נבנו מערכות גז, חשמל ומיזוג החוסכות אנרגיה. השקיית הגינות מסביב נעשית באמצעות מים ממוחזרים.

במחצית 2008 השלים בנק לאומי את בניית בניין ההנהלה בתל אביב לפי התקן 5281 לבנייה ירוקה. לפי הדיווח, בוצע שינויים עמוקים בתשתית בכיוון הירוק, נוסחו והוטמעו נהלים חדשים לחיסכון באנרגיה ובחשמל, בדומה לבניין אינטל. על גג הבניין, נבנה "גג ירוק" עשיר בצמחייה שיודעת לשפר את הבידוד התרמי.

מרכז המבקרים ברמת הנדיב בזיכרון יעקב הוכתר בשנת 2008 כפרוייקט לדוגמה שהוקם על בסיס תו תקן ירוק. 

מסתבר, שיש גם מבני ציבור שנבנו לפי תקן ירוק. אחד מהם הוא בית הספר הממלכתי דתי יב' באשדוד. במסגרת הבנייה הותקנו תקרות אקוסטיות, אור טבעי מצא את דרכו לכיתות, החלונות הותקנו בגבהים שונים ובמיקום מתאים כדי להקטין הצורך בשימוש במזגנים. בחזית בית הספר הוקם "קיר ירוק" לשיפור הבידוד התרמי והתלמידים חונכו ברוח השמירה על איכות הסביבה וחשיבות הבנייה הירוקה.

גם חברות בנייה מובילות הצטרפו לגל הירוק. החלוצה בתחום הבנייה הירוקה היתה חברת שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון. לפילוסופיית החיים ותפישת העולם של הבעלים יש השפעה מכרעת על התנהלות החברה. ברוח זו, הצהירה, ענת אלנר, ראש אגף תכנון ואדריכלות בחברה, שכל הבנייה החדשה המבוצעת באמצעות שיכון ובינוי תעמוד לפחות בתקן 'בנייה ירוקה' הישראלי. לצורך האמור החליטה החברה לשלב בכל פרוייקט יועץ ל'בנייה ירוקה.

לאחר שהושק ביולי 2011 התקן הישראלי (5281) לבנייה ירוקה, נחנך למחרת בניין משרדים ירוק בתל אביב במסגרת פרוייקט שנקרא "אקו טאואר". גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה כיבד את האירוע בנוכחותו.

האחים עזורי בשיתוף חברת "נקרה החזקות", היו היזמים. היקף ההשקעה נאמד ב 200 מליון שקל. לפי התוכנית הדיירים בבניין יחסכו שימוש במים בשיעור 70% ו-20% חיסכון בעלויות חשמל ואנרגיה, לרשותם יעמדו שטחים פתוחים, גן בוטני, גג אקולוגי ו-19 מרפסות מגוננות, בתוספת, סביבת עבודה ירוקה וידידותית לסביבה.

עוד מצאנו עדויות ודיווחים לבנייה של מבני מגורים בודדים בתוך שכונות חדשות ברחבי הארץ:  בהרי הגלבוע, בגליל, כפר סבא, נס ציונה, הוד השרון, יבנה, רחובות, ירושלים, פרדס חנה, תלמי מנשה ובאר שבע.

החודש (אפריל 2012) החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר באר שבע לאשר מדיניות עקרונית לבנייה ירוקה כפי שהוצעה על ידי העירייה. ההחלטה התקבלה בעקבות החלטת הפורום העירוני לבנייה ירוקה המאגד 15 הערים הגדולות בישראל. בפועל, תוכניות הבינוי העתידיות יכללו אלמנטים של בנייה ירוקה כמו: מחזור פסולת, חסכון בחשמל ובמים, הצללה, בידוד ועוד.

ניצנים של בנייה ירוקה נראו בארץ. זה עדיין לא מספיק ומשכנע. עבודה רבה לפנינו. משרדי הממשלה וגורמי התכנון יודעים מה צריך לעשות לקידום המגמה החשובה לעתיד חיינו. היכולת להוציא לפועל החלטות ממשלה מחייבות, לקויה וטעונה שיפור מיידי. עולם ירוק הוא העולם הבא, שהספיק לתקוע יתד קצרה בעולם הזה.

"על אף היתרונות הברורים שבבנייה ירוקה" קובעת רונית זאבי, מנהלת קהילת באר שבע של החברה להגנת הטבע, "בנייתם בישראל עדיין מתרחשת בהיקף קטן". נותר לקוות כדברי רונית זאבי, "שצעדים סטטוטוריים, לצד מדיניות מעודדת, כדוגמת התקן הירוק שאושר, יסייעו לקידום המודעות לנושא ולעידוד המבנים הירוקים..."

עמותת "אדם טבע ודין" ממליצה למשרד הפנים לשנות בהתאמה את חוק התכנון והבנייה, לקבוע תקנות ותקנים מחייבים לבנייה ירוקה, לאכוף אותם ולעדכן תקנים קיימים. לשיטתה של העמותה, בניה ירוקה מגלמת בתוכה הן את רווחת הציבור והן את טובת הסביבה. אנו מסכימים.